מאיר אריאל ורדיפת המקצוע May 5, 2011

haosef

אם אתם בעיצומו של ארגון חתונה, אתם בטח כבר יודעים שחתונה היא ים אין סופי של הוצאות: זמר, תזמורת, אולם, קייטרינג, הזמנות חתונה, ועוד ועוד. אם אתם מנסים לחסוך בהוצאות, כל הכבוד. אבל אל תוותרו על הזמנת חתונה מושלמת. weddingprint – היכנסו ובחרו את הזמנת החתונה שהיא כל כולה אתם.

מאיר אריאל ורדיפת המקצוע
מאת אבנר שמחוני

למדתי מקצוע מועיל ונחוץ
כדי שלא אהיה דחוק ולחוץ
התמדתי בו – הייתי חרוץ
ברם כשלון המערכת – גם כן היה חרוץ
מצאתי את עצמי עם המקצוע בחוץ
הולך ורזה..

אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה

)מתוך “עברנו את פרעה נעבור גם את זה”(

רעיון אשר חוזר אצל מאיר אריאל בשני שירים )לפחות( הוא ההתרסה כנגד
הרדיפה האובססיבית אחר “מקצוע” אשר מבטיח כביכול לבעליו הצלחה )לפחות
כלכלית( בחיים.

בשיר “עברנו את פרעה נעבור גם את זה” )אשר הבית הרלוונטי ממנו מצוטט
לעיל( מתאר מאיר באופן ספק בדיוני-ספק עובדתי אישי, איך רכש לעצמו
מקצוע והתמיד בו מתוך תקווה כי צעד זה יביא אותו לרווחה כלכלית.
למרבה הצער ה”מערכת” לא “תיפקדה” כמצופה, ומאיר מצא עצמו “עם המקצוע
בחוץ”, מחוץ לשוק העבודה. את התיבה “מערכת” אפשר לפרש לדעתי לא רק
כמערכת הביורוקרטית-מדינתית אלא באופן רחב יותר גם כמארג הנורמות
והציפיות המקובלות וכן את המשטרה החברתית החשאית אשר מענישה – בין
בעקיפין ובין במישרין – את בניה הסוררים והמורים של החברה אשר העזו
לסטות מהתלם המסומן והמוכר.

ב”שיר המקצוע” מתייחס מאיר בצורה מעמיקה ומפורטת יותר לאותה סוגיה
עצמה. השיר מתחיל בתיאור אופן הנחלת אותן “אמיתות” או “עובדות חיים”
שאין בלתן, אשר מוטמעות מצד האמא והסבתא הדואגות. אותן אמיתות: “לך
תלמד מקצוע”, “הבן אדם תמיד צריך להשתדל להחזיק איזה דבר מה ביד
אחרת” הן גלגולן המוקדם וחומר הגלם של הנורמות והציפיות של אותה
ה”מערכת” אשר כשלה כשלון חרוץ.

גם בשיר הזה הדברים מובעים בלשון ציורית המדלגת בין תיעוד היסטורי
עובדתי לכאורה לבין ניתוח תאורטי משובץ בתובנות, הרהורים ורגשות
מודחקים לרוב. בתחילת התהליך מאיר נענה לדרישה ורוכש לעצמו מקצוע
ותעודה כדת וכדין. אפילו מצוין כי בבחירת המקצוע מנחים אותו שיעור
השכר ואופציית הקידום.

לאחר שהתרגל לשגרת העבודה במפעל, הרגיש שמשהו לא בסדר. לא זו בלבד
שלא הבין “מה בחור יפהפה שכמותו” עושה במקום כזה )עוד אחת מאותן
אמירות אירוניות עצמיות של מאיר(, אלא שקול עם צליל לא נעים החל לנקר
מבפנים. כאן נכנס מאיר לשאלה מתחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה: האם
הטכנולוגיה )ולענייננו כאן – המפעל ומכונותיו( משרתת את האדם, או שמא
ברבות השנים התהפכו היוצרות והאדם השתעבד למכונה והוא זה שמשרת אותה?

תשובתו של מאיר נוטה בבירור לאפשרות השניה: “עבד ברזל, עבד חשמל
וכרטסת, תגיד לעזאזל איך שהמכונה בך נכנסת”. מכאן ממשיך תאור של
הטיפול המסור שמעניק האדם למכונה, החל בטיפול טכני וכלה ביחס והדאגה
הדומים לאלה שמעניק הורה לבנו )”תנגב לה אחרי שתאכל, תחליף לה ותכוון
לה”(.

הבית השלישי מדבר על המחיר הכלכלי שמשלם בסוף הפועל, לצד המחיר
האישי-השתעבדותי שנדרש לשלם ותואר לעיל. התכלית המקורית של רכישת
המקצוע )רווחה כלכלית( אינה מושגת בהיקלע המפעל לקשיים. ואולם,
בהיסגר המפעל, מה נותר לו לפועל לעשות? כל מה שהוא יודע זה “לטפל”
במכונה באורח שיטתי וקבוע )”מה תעשה עם התנועה, עם הפולס הזה של
הקצב”(. ועכשיו גם משתחררים התסכולים הכבושים מכל שנות העבודה
הרוטינית והמטמטמת: “עשרים שנים של שיעבוד ארור חלפו בתקווה לחופש”,
אך עכשיו כשאתה חופשי לכאורה )מפוטר( – מה תעשה? “מתברר למרבה הבושה
שעכשיו כבר אינך יכול בלי זה”.

מסתבר שהשנאה הכבושה לא הייתה יכולה אלא להתיז יריקות לרצפה, אך לא
מעבר לזה. שכן, גם העבודה במפעל מטמטמת ומביאה לרגשות עבדות ושיעבוד,
אבל גם היציאה מהמפעל מעמתת את הפועל עם עוד “עובדת חיים” מצערת: אין
לו דבר לבד מהעבודה המשעממת המפעל.

בסיכומו של דבר, השיר מציג איך המסלול של רכישת מקצוע מתוך מחשבה על
העתיד מביאה את האדם למצב של שיעבוד ואפילו טמטום, רק מתוך דבקותו
הלגיטימית והרצויה בעבודתו.

כמובן שהשיר מתאר את הדברים בצורה קיצונית, לא הכרחית, וכנגד
ההתפתחויות שמתוארות בשיר אפשר להביא הרבה דוגמאות נגדיות וחיוביות.
עם זאת, דומני שהדברים מתוארים בצורה הזאת בכדי להעלות במלוא חריפותה
את סוגיית השיעבוד לטכנולוגיה וכן כהתרסה )האופיינית כל כך למאיר
אריאל( כנגד ההליכה בתלם, הנורמות והמוסכמות החברתיות.

הערת העורך: השיר “עברנו את פרעה נעבור גם את זה” שימש עבור מאיר
אריאל כ-הדרן למופע “יש תורם!”, שבו הוצגו השירים של האלבום-לעתיד,
רישומי פחם. “עברנו את פרעה” נוגע למעשה בהרבה נושאים שהופיעו אחר כך
בשירי רישומי פחם. הבית הראשון )”מה הכנסה, הם עקלו לי מגבר”( מתחבר
לשיר “בס בבלון”, הבית השני )”טעות במחשב עלתה לי מליון”( ל-“חיית
הברזל”, ובית הששי )”שלטון העם יורד אל הכביש”( ל-“דמוקראסי”.

Comments Off on מאיר אריאל ורדיפת המקצוע
Categories: Uncategorized