מילון אריאל February 25, 2015

עדכונים אחרונים:
אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה
אינטרקונטיננטליה
בס בבלון
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה
יונתי בחגווי הסלע
כל הכאבים מלבינים
המרגל שהתרגל
משפט מפתח
רוממה
רעננה
שלוש מאות שישים וחמש מעלות
שלחייך
שץ
תרגילי קשר
אאוטיות מיידית של איניות כפייתית
“והנה נחיל של אייטמים, סלבריטים, סמול-טוק שוארים, ביג פארט בלוארים, אגו
סטריפרים, בודי טריפרים, במעוף מדרינק לדרינק. זהו שיר בלי שם במתאר את האאוטיות
מיידית של איניות כפייתית”
מתוך: תקציר שירי החורף הבא – זרעי קיץ
התיחסותו של מאיר אל הנפשות הפועלות ב-“בוהמה” של “המדיה”. הבית
בשיר כל כך מונומנטאלי עד שהוא מובא כאן במלואו.

ראו גם: דן שילון, אחלה בחלה

אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה
“וגם היתה לי בחורה קצת פראית קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע – אז במכונית
שכורה הרסתי לה את הצורה, ועכשיו אני מתגעגע”
מתוך: נשל הנחש – ירוקות
מדובר באחת מהשורות הסתומות ביותר בשירה של מאיר; עשרות חובבי מאיר
העבירו מאות שעות בנסיון לפענח את המסר.
1. תרצה אריאל מספרת שמאיר היה נהג גרוע באופן יוצא מן הכלל, חולם
וממציא שירים בזמן הנהיגה. אחרי שעזבו את הקיבוץ נהג להחריב את
מכוניתה של תרצה )אשת עסקים עסוקה( באופן קבוע. פעם כשעבר חודש בלי
ביקור במוסך התקשר המוסכניק לבדוק שהכל בסדר. תרצה נאלצה פעם אחר
פעם לעבור למכוניות שכורות, ואילו מאיר החליט, לאחר שצבר
נקודות-יתר, להפסיק לנהוג כליל. ומי הנערה הקצת-פראית-קצת לא
ברורה? זו כמובן תקוה… אה – תרצה.
2. מכונית שכורה יכולה להיות משחק מילים למכונית הנהוגה בידי נהג
שיכור. ההשתכרות – ציון לייאוש מהצורך להמציא את עצמך מחדש, כפי
שמתואר בשיר.
3. הסיפור על הבחורה הפראית והלא-ברורה אינו משתלב בקלות ביתר
השיר, ולכן הוא מזמין פרשנות מרחיקת לכת מעט. בשיר “שיר כאב”, יש
אנלוגיה בין משולש רומנטי ליחסי ערבים, יהודים וארץ ישראל – היא
האשה. לפי האנלוגיה של ארץ = אשה ניתן להסביר את הבית כך: לבן-אדם
היתה ארץ ישראל, ארץ שיש לה אופי, אורח חיים וטבע שהם קצת פראים
וקצת בלתי ברורים – ארץ בעייתית ותובענית.לא הגיע לארץ הזו שיושביה
יתפרעו עליה. הבן אדם, במכונית שכורה )תרבות שאולה מארצות ניכר,
מדינה ריבונית עם כנסת שצורת השלטון שלה שכורה מהשלטון הבריטי
ומגובה באומה אמריקאית גדולה( הוא הרס את הצורה לארץ )עם מלחמות
פנימיות וחיצוניות, החרבת הטבע, מתיחת גבולות וכבישים, אמריקניזציה
של התרבות( ועכשיו לא נותר לו אלא להתגעגע )לימי מלכות דויד,
למשל, נשל קדום של הנחש(

אחלה בחלה
מתוך “אחלה בחלה קוקטייל פארטי”, שם מופע הסולו של מאיר בסוף שנות
ה-90. ה-“קוקטייל פארטי” הוא הגזמה פרועה )מהולה באירוניה כלפי
ערבי בידור המוניים( שכן מדובר אחרי הכל בהופעת סולו מינימליסטית,
המבוצעת בפאבים קטנים שבהם ניתן להזמין בעיקר בירה. העיקר שהאווירה
מוצלחת.
“אחלה בחלה קוקטייל פארטי” הוא דוגמא יפה לשילוב מילים משפות שונות
שמאיר אהב ליצור.

ראו גם: דן שילון, אאוטיות מיידית של איניות כפייתית

אינטואיציה
“אינטואיציות יוצאות לגשש באין פשר”
מתוך: חבית הדגים – שירי חג ומודע ונופל
צריך הרבה אינטואיציה כדי לקרוא ולהבין את השירים של מאיר. השירים
והרעיונות של השירים באים מהאין-פשר, לא הכל הגיוני ומובן,
והאינטואיציה מחברת את המרכיבים אל השיר השלם.

ראו גם: חבית הדגים

אינטרקונטיננטליה
“וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן, וכאן”
מתוך: טרמינל לומינלט – שירי חג ומודע ונופל
נמל התעופה הוא השער לחוץ-לארץ, ויש בו מין ‘ריח של חו”ל’ שתופס את
המבקר בו ומגרה אותו. משמעות מילולית למונח תהיה “בין-יבשתיות”,
אבל אריאל משתמש באנגלית מעוברתת ומבטא בעזרתה תחושת כמיהה
ישראלית-אופיינית לחו”ל. באופן דומה, גם הפזמון של השיר הוא עירוב
של שפות לועזיות המבטא ערגה.

ראו גם: טרמינל

אקליפטוס עוג / אקליפט ענק
“הרחק הרחק עומד לו אקליפט ענק”
מתוך: בסוף מצאו אותו זרוק מתחת אקליפטוס עוג אחד – ארול
עץ אקליפטוס גדול מספיק שהאפשרות ליפול מאחד מענפיו מעלה אפשרות של
מוות. כפי הנראה, המספר הרג את ארול. המניע רומנטי: המספר אוהב את
רוחיק, אבל רוחיק אוהבת את ארול. המספר ידע שכולם דואגים שמה ארול
ייפול מהאקליפטוס הענק, וכדי להיפטר מארול בקלות ובלי להיתפס הוא
גורם לו ליפול מעץ שכזה. הרמז לכך מתברר בסוף השיר – “היא ראתה את
זה מזמן, היא אהבה אותו, אז מה, בכיתי גם אני איתה, אני מי שאהב
אותה”.

ארץ מדבר
“אהובתי היא כמו ארץ מדבר – דוקרת כצור, צורבת כעקרב”
מתוך: מים מתוקים – זרעי קיץ
בשיר דימויים שלקוחים מעולם המדבר; עולם שהמים המתוקים הם הכרח כדי
לשרוד בו. הצור, העקרב ורוח הקדים הם סממנים שלקוחים מארץ ישראל.
המדבריות בישראל ובארצות דרום הים התיכון מאופיינות ב-“צרירים”
)חמאדות, בערבית( – אלו אזורים משטחיים שבהם החול מעורב בחרסית,
ועל פניהם משטחי אבן צור שהם שריד לשכבת צור. אבן הצור היא אבן קשה
מאוד ושבירה, אשר שבריה חדים מאוד – שבר צור חד יכול לחתוך צמיג
הנוסע עליו – ומכאן “דוקרת כצור”.

ראו גם: רוח קדים קרה

בטנים ותחתים
“בטנים במטבחון, תחתים בקבינט, אין זכר לריח מדווחת הז’נט”
מתוך: בטנים ותחתים – מודה אני
אלגוריה לפוליטיקאים/חברי כנסת שמשעממים את עצמם ואת בוחריהם בעודם
יושבים על ישבנם בכיסאותיהם המרופדים )בקבינט הביטחוני( ומנפחים את
כריסם )במטבחון הפוליטי(, ומשתעשעים ברעיונות הרי גורל בלי יכולת
אמיתית להחליט ולבצע )”אולי משאל עם, באמת אולי משאל עם”(

ראו גם: דמוקראסי, נרקומן ציבור

בלע

ראו: יונתי בחגווי הסלע

בס בבלון
“בס בבלון ביצת בבל זו אגדה נשכחת”
מתוך: בס בבלון – רישומי פחם
בס בבלון היא ביצת בבל, בארמית.

בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה
“בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר
או בהוליווד עם הבה נגילה”
מתוך: שיר כאב – שירי חג ומועד ונופל
הרעיון הבסיסי הוא שאפילו העברית שבפי הישראלים שזורה בביטויים
ערבים, וספק אם ניתן היה לזהותה היום בלי השענותה על הערבית.
קיים גם רובד עמוק יותר: על פניו, “שיר כאב” מתאר גבר הנאבק על
זוגתו אשר הולכת ומתאהבת בגבר-מתחרה ערבי. למעשה, השיר הוא אלגוריה
ליחסי היהודים והפלשתינאים, כאשר אדמת ארץ ישראל נמצאת בתפקיד
האישה המפלרטטת עם שניהם. לפי תפיסה זו, בא הערבי וטוען שלמרות
שהיהודי קיווה ויחל לבוא לארץ ולהחזיק בה, הרי שהערבי הוא מי שישב
בה מאז ומתמיד. ישיבתו הנינוחה של הערבי בארצו, המבוטאת בעישון
נרגילה, ממחישה את אמונתו כי יש לו זכות ברורה עליה. העברית שבפי
היהודי היא סממן לציונות, אבל גם היא משאילה רבות משפתו של הערבי,
לעיתים מתבססת עליה או מתפלפלת בה. תחייתה של העברית )והציונות(
בנויה על חורבותיה של הערבית )והעם הפלשתיני.( הערבי מתיחס לסיביר
ולהוליווד כדי לציין את כל אותן גלויות מודרניות – בין אם אסירי
ציון רוסים ויהודים אמריקאים, אשר כולם דואגים ומיחלים לציון.

ג’ימי ודין
“אך הגיחוך של מרלון ברנדו מול הקנה של מרטין שין נשאר כמו שיא של גודל בשביל
ג’ימי ודין”
מתוך: צדק צדק תרדוף – מודה אני
ג’ימי ודין מייצגים שני קטבים בעם – ג’ימי הימני והשמרן )שהצדק שלו
הוא חדק עם רשיון לחטט בארון(, ודין יפה הנפש והמתירני )שהשלום שלו
הוא עיוור-חרש-אילם, מנותק מסביבתו(. שניהם מוצגים בפגישה בבאר,
נוסח מערבון, שונאים זה את זה ולא יכולים בלי השני. ג’ימי דין הוא
כמובן שחקן הקולנוע המבטיח שנהרג בתאונה לאחר ששיחק בשלושה סרטים
בלבד. האזכור למרטין שין ולמרלון ברנדו נועד לקשר לסרט “אפוקליפסה
עכשיו”; שתי הדמויות בסרט מייצגות שני קטבים, אבל הן משכילות להבין
את מקומן ביחס לשניה ומקבלות את הגורל שנגזר עליהן )מר ככל שיהיה(.
ההשוואה בין יחסי ברנדו ושין ליחסי ג’ימי ודין )שיא של גודל עבורם(
באה להציג את המרחק שיצטרכו שני צידי העם לעבור עד שיבינו את גודל
המרחק וגודל הדמיון שביניהם. עדות לחוזק שיש באיחוד הכוחות הוא
מגדל מגדל שלום אשר יושב בהצטלבות רחובות של שני מתנגדים מובהקים –
אבל גם עדות זו נמצאת מעל עיניהם של שני הקטבים בשיר.

דודו טופז

ראו: דן שילון

דן שילון
“Dan Shilon me all the way home, I’ll Doudou Topaz you all the
way to the Bahamas” – נאמר לעיתים קרובות בהופעות חיות, לעיתים
בתגובה להערות מן הקהל. מבטא מחאה הומוריסטית כלפי המצב הכללי
והפרטי, עם קריצה לתרבות הרייטינג.

ראו גם: אחלה בחלה, אאוטיות מיידית של איניות כפייתית

דמוקראסי
“זו קוראים אותה דמוקראסי או דמוקראקי, ואלה הנותנים לה הם בני עמך”
מתוך: דמוקראסי – רישומי פחם
חלום רע בו שיטת השלטון מטילה רפש על נתינה בעוד הם מעריצים אותה.
למרות שזהו חלום נורא ואיום הוא פתרון גרוע פחות מהחלומות האחרים,
לפחות כך טוען איש אחד, פלאי )ספק מלאך( – אבל בסוף, כשיסתיימו כל
החלומות, ימצא המשורר את עצמו במקום אחר – הרחק מהבלי העולם הזה.

ראו גם: בטנים ותחתים

וגלוי עיניים
שם התקליט השני של מאיר אריאל. השם מהווה המשך לשמו של התקליט
הראשון.
מאיר מצטט מן תנ”ך, ספר במדבר פרק כ”ד, פסוקים 4 ו- 16: “נאם שמע
אמרי-אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עיניים”. הציטוט מתאר את
דבריו של מי שמתנבא מתוך חלום/חזון שראה בשנתו.

ראו גם: ירוקות, שירי חג ומועד ונופל

זרעי קיץ
שם השיר הראשון באלבום בעל אותו שם.
זרעי קיץ הם סממנים טעוני נוסטלגיה של הקיץ ישראלי: הזרעים הקלים
של פרח הסביון )כדור לבנבן(, גלים נשברים בים, חיי החברה
הנעריים/גבריים של תקופת החופש הגדול )”סיגריה גנובה”(

ראו גם: זרעי קיץ – אלבום, ערגונות, מלך משוח במלח

זרעי קיץ – אלבום
שם האלבום הרביעי של מאיר אריאל. מאיר התקשר אל בתו, שירז, ששהתה
בלימודי עיצוב בחו”ל וביקש ממנה לצייר עבורו את עטיפת האלבום. מאיר
ביקש שתיקח פלפל, תחצה אותו בחזית ומאחור ותצייר את השמש מאירה
דרכו. שירז חצתה עשרות פלפלים, העמידה אותם לפני מנורה, וציירה עם
צבעי שמן, מים, עפרונות צבעוניים – מכל הבא ליד. כאשר חזרו עטיפות
האלבום מהדפוס התקשרה תרצה אריאל נדהמת לבתה – “שירז, מה ציירת
שם?” – ורק אז גלתה שירז שהציור דומה להפליא ל… נחשו בעצמכם.
זרעי קיץ, כפי שמתאר השיר, מתיחס לערגונות ולסימניה של ההתבגרות
המינית.

ראו גם: זרעי קיץ

חבית הדגים
“ובכן שוב אני עולה על חבית הדגים בתקווה שיצא לי משפט מפתח”
מתוך: חבית הדגים – שירי חג ומועד ונופל
השיר מתאר את שמירה בעמדת-שמירה, כנראה בקיבוץ. השמירה איטית ארוכה
ומשעממת, ואת הזמן מעבירים בתצפית, הפרחת רעיונות לשירים, וערגה
אחר הבחורות שעוברות מסביב. למונח “חבית דגים” קיימים מספר הסברים:
1. חבית הדגים היא דימוי למעיין היצירה. האמן יושב על חבית הדגים,
מנקה את עצמו ממחשבות )”נינוח נינוח, אפילו רפוי”( כדי שתבוא יציאה
מוצלחת – סיבה לכתוב משהו חדש, שכן היצירה “אוהבת את זה מזדמן”.
2. הזדמנות לתפוס בחורה, לא משנה איפה כיוון שחבית הדגים היא רק
מטאפורה. יושב לו מאיר בעמדה ומנסה משפטי מפתח על המתנדבות
שעוברות, כדי שבסוף השמירה יוכל לפחות “לגמור באישה”; יצא לו כבר
לא אחת “משפט מפתח” שבסופו מצא את עצמו “מושלך כמו איזו אריזה.”
3. לאחר מלחמת ששת הימים הקים משרד הבטחון מגדלי שמירה מברזל
ביישובי ספר. החלק העליון של מגדלים אלו היה בנוי בצורת חבית ברזל
שהסתובבה על ציר. בתוך חבית זו היה מקום לשני אנשים בקושי, וחצובה
למקלע שהסתובב יחד עם המגדל. בחבית שמר לרוב רק אדם אחד, והשמירה
בתוכה הייתה משעממת להפליא, כך שלא פלא שכל שעה של שמירה הרגישה
כמו יממה. במספר קיבוצים, בעיקר באזור המשולש, זכה מגדל שמירה זה
לכינוי “חבית הדגים”.
4. שירותים. מאיר מנצל את הזמן לחשוב ולהגות בשירותים. על חבית
הדגים עולים, בדומה לאסלה, נינוחים ורפויים באופן מזדמן ולא
מתוכנן. בדומה לאסלה, כך גם ניחוח הדגים.
בנוסף להסברים לעיל, התקבלו במערכת כמה הסברים הקושרים את השיר
לחשיבה פילוסופית. ההסברים לוקים בבעיות מסוימות, אבל הרי הם:
1. שם השיר מתייחס לפילוסוף היווני דיוגנס )Diogenes the Cynic(
שגר בחבית דגים. הסבר ותיקון: לפי המיתוס לא מדובר בחבית דגים אלא
בסתם חבית, ובחלק ניכר מהמיתוסים מדובר על כך שחי באמבט. דיוגנס
בחר בצורת חיים זו לאור העקרונות שהוביל, לפיהן בז לעושר וחיי
מותרות. חבית הדגים בשיר אינה המטרה או מימוש האידאולוגיה כי אם
אמצעי להשיג משהו אחר, בעוד שאצל דיוגנס החבית היא חלק מהגשמת
תפיסת העולם.
2. “האיש החושב”, בפסל של אוגוסט רודן, יושב גם הוא על חבית דגים.
הסבר ותיקון: בפסל “האיש החושב” לא מתואר איש שיושב על חבית. רודן
פיסל את האיש החושב לפי “שערי הגהנום” של דאנטה, והדמות יושבת על
סלע.

חיות בר
“הרעד המתפנק של חיות הבר הקטנות המתרמזות מחולצתה הדקה”
מתוך: דאווין של שיר מחאה – …וגלוי עיניים
שדיים. דימוי שמאיר משתמש בו כדי לתאר את שדיה של אשת חברו בערב של
שעשועים סלוניים.

ראו גם: שני רימונים

חייתו-
“ומשתלחות ריבוא עיניים, חייתו מדבר חייתו אדם”
מתוך: שיר תתמודע זמני – …וגלוי עיניים
“מדבר, חייתו – גם, עלינו הם כולם”
מתוך: מדרש יונתי – ירוקות
“בא החושך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער”
מתוך: גבר בעיר – דרך ארץ )גידי גוב(
מארמית – חיה. האדם משול בהרבה שירים לחית המדבר. מלחמה מציבה את
האדם כטורף, ומלחמות ישראל בפרט נערכו בהרבה חזיתות מדבריות, ומכאן
החיבור לחייל הישראלי כמו גם לחיילי האויב.

If you’re a music fan, you can attend your favorite artist’s
concert with the proceeds from mobile casinos for real money.

חית הברזל
שם השיר הראשון מתוך רישומי פחם
חזון מספר דניאל שמתממש, לפי השיר, בשעבוד האדם המודרני
לטכנולוגיה, לכסף ובעיקר לטלויזיה.

ראו גם: מה חדש במדע, קוצים

טרמינל
“טרמינל ז’ה טם איי לאב יו, טרמינל בלה מיה”
מתוך: טרמינל לומינלט – שירי חג ומועד ונופל
כינוי כללי לחתיכה בעולמו של מאיר – נמצאת בכל מקום, אי אפשר
להתעלם ממנה, נחשקת אך בלתי מושגת. המשפט, שלא מכיל ולו מילה אחת
בעברית, הפך לאחד מהציטוטים המוכרים ביותר של מאיר אריאל.

ראו גם: לומינלט

יונתי בחגווי הסלע
“יונתי שוב בחגווי הסלע, מרחף הנץ מעל; ובסתר מדרגה לבלע נפער פי הנפתל”
מתוך: מדרש יונתי – ירוקות
ציטטה מתוך שיר השירים, פרק ב’ פסוק יד’ – “יונתי בחגוי הסלע בסתר
מדרגה הראיני את מראייך השמיעיני קולך כי קולך ערב ומראייך נאווה.”
חגו הינו נקיק; מדרגה הינה טרסה במדרון ההר; בלע מתפרש גם כמרמה
ושחיתות, וגם כדבר שנספג ונבלע. מאיר מצטט משיר השירים במספר
מקומות בשיר כדי לבטא את האהבה )לירושלים(, אבל משנה את הפסוק כדי
להבהיר את חוסר ההתאמה, הכפילות והסילוף שהיא מייצגת. הציטוט מופיע
גם בבית מתוך גרסה מוקדמת של “שדות גולדברג”: “יונתי שלי / בחגוי
הסלע / הראיני / השמיעיני – – -“

ירוק
“זה עוד ירוק חרדו עיניה החומות”
מתוך: פלוגה בקו )או לגמרי במקרה( – ירוקות
ירוק במובן מושך, בתולי, אבל לא בשל. בשיר מדובר בבחורה צעירה –
ילדה – שהמספר מתאהב בה אבל היא צעירה מכדי לשתף עימו פעולה,
ומסרבת לבוא לנשיקה.

ראו גם: ירוקות

ירוקות
שם התקליט השלישי של מאיר אריאל. המשך ישיר לשילוב השמות של התקליט
הראשון והשני: “שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות”. כשיצא
התקליט התלוצצו העיתונאים: שם תקליטו הבא של מאיר אריאל “אך
פוזלות”.
ירוקות מתייחס לסוג מסוים של נשים המושך את מאיר אבל שאינו בוגר
מספיק כדי לשתף פעולה עם מאוויו.

ראו גם: זרעי קיץ – אלבום, וגלוי עיניים

יתלהד”ם
“שואל את נפשך להירדם תוך תקוה שזה יתלהד”ם”
מתוך: שפריץ חרוזים ללואיז – …וגלוי עיניים
העברת ראשי התיבות להד”מ )לא היו דברים מעולם( לצורת פועל, שמשמעו
המתנה פאסיבית עד שמשהו יפסיק להיות רלוונטי וישכחו ממנו, כמו למשל
האובר-דראפט בבנק. ובהטיה: יתלהד”ם, התלהד”ם, מתלהד”מים וכן הלאה.

כידוד
“כידוד בעינייך מכריז: לא תתפוס אותי”
מתוך: לא תתפוס אותי – זרעי קיץ
מן המילון: נצנוץ, זיק של אש

כל הכאבים מלבינים
“כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת, ענן שחור גדול עולה במערב”
מתוך: בס בבלון – רישומי פחם
ענן שחור גדול הוא סימן רע מאוד עבור חקלאי המגדל כותנה שעומדת
להיפתח, כיוון שהיא חייבת להתיבש. כאשר הכותנה נפתחת ומלבינה, היא
מקהה את יסוריו של האיכר שגידל אותה.

כפרים

ראו: שלחייך

לבנונית
“ואז כולם ראו לו את הלבנונית”
מתוך: ארול – שירי חג ומועד ונופל
ישבן. באנגלית חשיפת הישבן נקראת “Mooning”, ומאיר תרגם את השם
באופן המתקשר גם כן לירח – לבנה. ארול היה כנראה בהיר-עור, שכן גם
פוגל השומר “מכוון אל הלבן הזז הזה”.

ראו גם: מחלפותיו

לומינלט
שמו של השיר טרמינל לומינלט, שירי חג ומועד ונופל
שמה של תרופת הרגעה )”היתה לנו תרופה”(. מדובר בסיכול אותיות של
המילה טרמינל. הביקור החודשי בטרמינל היה כנראה ללוות את אשתו
במסעותיה הבין-לאומיים: מצד אחד יש צורך להישאר נאמן לאישה עוזבת,
ומנגד יש את הפיתוי המתמיד )ואף המתחזק( לספק צרכים מיניים. תרופת
ההרגעה )לומינלט( היא בחורה מזדמנת )טרמינל(.

ראו גם: טרמינל

מאמא אדמה
“הו מאמא מאמא אדמה – אדמה אדמתי! עד מותי! עד מה אדמ-תי!”
מתוך: מדרש יונתי – ירוקות
מאמא אדמה היא כמובן “אמא אדמה”, אבל “מאמא” מבטא יחס אישי ואוהב
מאידך, וכינוי ילדותי מנגד, כיאה ליחס הקיצוני אל קדושת הארץ שנגדו
מוחה השיר. אדמ-תי יוצר שילוב בין המונח אדמה לשורש א.ד.מ )אדמה
אדמתי = האדמה שלי האדימה(

מה חדש במדע
“מה חדש במדע” הוא שמו של אחד מספרי מדע פופולארי לנוער שהופיעו
בשנות ה- 60. השיר מהווה מסה ארוכה המעמידה את נסיון המדע להצדיק
ולהסביר כל תופעה לצד הצורך של האדם לפעול אמוציונאלית, לחוש כאב
ולברך תודה לאל. מסקנתו של מאיר היא שהאדם נולד כדי להיוודע )”חץ
שלוח אל לב החידה”( וכי המדע הוא רק נקב אחד בדרך להבנה.

ראו גם: חית הברזל

מוצצת
“איפה היא איפה פוליטיקה, היא עוד בכלל מוצצת”
מתוך: שיר כאב – שירי חג ומועד ונופל
לא הכינוי הסקסיסטי הבוטה, כי אם מוצצת אצבע, כפי שמאיר מציין
במפורש בהופעות חיות. המשמעות היא שהבחורה לא באמת בוגרת כדי
להתעסק בשאלות של פוליטיקה.

ראו גם: ירוקות

מחלפותיו
“יום אחד הוא צץ ממעבה מחלפותיו”
מתוך: ארול – שירי חג ומועד ונופל
בגדיו- ולא מחלפות )תלתלי-( שיערו. ארול, אשר בין כה וכה הסתובב
בתחתוניו, נתפס יום אחד מסתובב בלי בגדים.

ראו גם: לבנונית

המלך העירום
“המלך העירום רוכב שנית בלחץ ההמון”
מתוך: קוצים א’ – זרעי קיץ
ה-“מדיה” – הטלויזיה המנוונת, מרדימה והמובילה לאדישות על ידי
שידור בלתי פוסק ומונוטוני של מידע קיצוני שנועד לזעזע.

ראו גם: קוצים

המרגל שהתרגל
“ניגון המרגל שהתרגל, אני חושב עליו הרבה – כמה מסוכן הוא ההרגל, ככה הוא צופן
אוצרות”
מתוך: המרגל שהתרגל – ברנרד ולואיז
המרגל שהתרגל הוא האדם ששואף להיות אדם חופשי ויצירתי אשר חייו
מלאים ריגושים – אולם הוא מוצא את עצמו כבול ב-“גרסת כיסוי”, חיי
שיגרה עם אישה, ילדים, עבודה אפורה, משכנתא וכדומה. האדם התרגל
לחיים האלה, עד שגילה שהוא בעצם ניהל חיים של אדם שיגרתי, ואילו
באותם חיים שיגרתיים ואפורים יש אושר, אהבה ותקווה. המרגל הפך
לאדם, וגרסת הכיסוי הפכו לחייו האמיתיים.

מלך משוח במלח
“עושה אותי מלך משוח במלח, מוכתר בזרים של אצות”
מתוך: זרעי קיץ – זרעי קיץ
שלוש מילים בעלות צליל דומה. משיחה בשמן הייתה אקט הכתרה של מלכים
עברים )שמואל את דוד(. מי ים המלח גם הם שמנוניים )אבל אין סיכוי
למצוא בהם אצות(. המשיחה במלח מסמלת גם זמניות, שכן מלח מתמוסס.

ראו גם: זרעי קיץ

משפט מפתח
“שוב אני עולה על חבית הדגים בתקווה שיצא לי משפט מפתח”
מתוך: חבית הדגים – שירי חג ומועד ונופל
משחק מילולי שכולל שביב רעיון, ממנו אפשר לצאת ולהתפתח )תוך שימוש
באינטואיציות( עד להולדת יצירה שלמה.

ראו גם:, חבית הדגים

נרדים

ראו: שלחייך

נרקומן ציבור
“נרקומן ציבור, נרקומן ציבור, מה אתה עושה בין דיבור לדיבור?”
מתוך: נרקומן ציבור – עברנו את פרעה
)למי שלא קלט לבד:( פוליטיקאי

ראו גם: בטנים ותחתים

עברנו את פרעה
“אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה”
מתוך: עברנו את פרעה – עברנו את פרעה
פתגם שמקורו בשוק. מאיר אריאל הביא אותו אל נחלת הכלל בשיר שמתאר,
בית אחר בית, כמה החיים מסריחים, ואיך ממשיכים הלאה עם המנטרה
הקבועה. לשיר סופחו עם השנים בתים נוספים והוא הפך לשיר מודולארי
להופעות חיות עם קטעים נבחרים לפי מצב הרוח, המדינה, הכלכלה והקהל.

עולה נגמ”ש על קו רקיע
“עולה נגמ”ש על קו רקיע, ומתנמנמת הדובה”
מתוך: שיר תתמודע זמני – …וגלוי עיניים
ידוע )במיוחד לחייל הקרבי מאיר אריאל( כי הנגמ”ש אמור ליסוע
בשלושת-רבעי גובה ההר כדי לא לשמש מטרה. התיאור בשיר מביא במילים
מעטות את תחושת השלווה של מנוחת הלוחמים, בה נזנחו זמנית כללי הקרב
ונשכח גם כוכב הצפון המשמש לניווט.

ערגונות
“מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות”
מתוך: זרעי קיץ – זרעי קיץ
‘תחושות שפיציות שכאלו’, כפי שמאיר מסביר בהופעות חיות. זכרונות
סנטימנטליים לשנות ה- 60 עת היה חייל העורג לבנות הקיבוץ הירוקות
שסביב. נגזר מן המילה “ערגה”, עם ערך מוסף של קונוטציה מינית.

ראו גם: ירוקות

פעמיים פעמיים
“אולי זה אכזרי להגיד את זה כשאת רחוקה מעצמך פעמיים פעמיים פעמיים פעמיים”
מתוך: קוצים ב’ – זרעי קיץ
משחק מילולי סביב רעיון עקרוני – אופנה מוצגת כשכפול וחיקוי של
רעיונות. מאיר ממחיש זאת בכפילות מילולית.

ראו גם: קוצים

קוצים
לשירים “קוצים א'” ו-“קוצים ב'” היו שמות קדומים )”המלך העירום”
ו-“החיקוי של החיקוי”(, אבל מאיר בחר לשנות את השם )כמו בהרבה
שירים אחרים( לפני שהודפס התקליט. השם קוצים ניתן כיוון שמדובר
בשירים ביקורתיים ודוקרניים, שבולטים נוכח יתר השירים המעודנים
והנעימים שבתקליט. מאיר הציגם כקוצים שמסביב לפרי.
א. השיר קוצים א’ בז לתרבות הטלויזיה המרדימה ומקהה את המוח, משלבת
אסונות ופרסומות, ומנסה לגרות את הצופה באופן מתמיד.
ב. השיר קוצים ב’ בז לאנשים שמרוב צורך להדגיש את שייכותם לאופנות
המשתנות שמסביבם, מוצאים את עצמם מעתיקים ממי שהושפע מהם עצמם,
ומכאן – “רחוקה מעצמך פעמיים, פעמיים”. פירוש חלופי שנתן מאיר עצמו
הוא שמושא השיר הוא היהדות עצמה המתפלגת לשני חצאים
)ספרדי/אשכנזי(, משמשת יסוד לדתות אחרות )נצרות ואסלאם(, מפרשת את
מפרשיה )העיסוק של כל עדה בפירוש אחר למה שאמרו פרשנים ידועים(,
ולבחירה של מאיר בגרסה האישית שלו ליהדות )”באהבת עצמי אתכסה”(.

ראו גם: פעמיים פעמיים, המלך העירום, אאוטיות מיידית של איניות כפייתית

קשת
“בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר, היא ענתה לו קשת”
מתוך: שיר כאב – שירי חג ומועד ונופל
“הנה היא גבוהה ורזה, ופעם היא חץ פעם קשת”
מתוך: תקווה – שירי חג ומועד ונופל
כפי הנראה דימוי המתאר מיניות נשית.

קשתית
“עומדת שם קשתית, שני רימונים, עגיל גדול, שיער קצר”
מתוך: טרמניל לומינלט – שירי חג ומועד ונופל
א. קשת המחזיקה את השיער
ב. דימוי לבחורה המשדרת מיניות נשית.

ראו גם: קשת

רוח קדים קרה
“חודרת לעצם כרוח קדים קרה”
מתוך: מים מתוקים – זרעי קיץ
רוח קדים היא רוח מזרחית )ימה, קדמה, צפונה ונגבה – כיווני מערב,
מזרח, צפון ודרום( ובדרך כלל מקובל שרוח מזרחית היא רוח חמה. מתי
רוח קדים היא קרה? א. בחורף, כאשר טמפרטורת הים גבוהה מהיבשה,
מגיעה רוח מזרחית קרה לאזורינו. ב. בלילות הקיץ בכינרת; הכינרת
בקיץ חמה מאוד, והאויר החם עולה למעלה לעת ערב. את מקומו של האויר
החם ממלא אויר קר שמגיע מן המזרח – מירדן.

ראו גם: ארץ מדבר

רוממה
“רוממה נולדה – מעל שלושה קילו, אביב אין שני לו פורח”
מתוך: שיר לכל המשפחה – ירוקות
)כפי הנראה ממאיר עצמו:( רוממה היא מדינת ישראל, שנולדה באביב
1948. כפי שמקובל בתינוק חדש, כל אחד מבני המשפחה מנסה למצוא בו
דמיון לעצמו, כך גם בישראל: כל אחד טוען כי יש לו זכויות במדינה,
ומסביר את חשיבותו בחלק שיש לו בהקמה. כולם חוטפים, רבים
ומתווכחים, אבל רק ההורים האמיתיים נושאים בשקט באחריות לגידול
הילדה )היא המדינה(

רעננה
“הוא ימכור לך רעננה, הוא יביא לך מטר רץ, פרדס-חנה, כרכור, צל עלי בננה”
מתוך: שדות גולדברג – …וגלוי עיניים
בדומה לציטטות אחרות בשיר, הלקוחות מספר שיר השירים, המלה רעננה
מופיעה בו בפרק א’ פסוק ט”ז, “אף ערשנו רעננה”, במשמעות – טרי, מלא
לחות וחיות. מעבר לכך, יש פה חריזה עם “בננה”, במסגרת המסר הכללי
של השיר: “נא, זה מה שתקבלי” – הסביר מאיר אריאל ליואב קוטנר, תוך
ביצוע תנועת אצבע משולשת עם ה-“נא”. כמה שהוא יבטיח לך, ז’ תקבלי.
לדברי קוטנר, מאיר אהב את רעיון ה-“נא” ולכן שילב את “רעננה”
ו-“עלי בננה”.

ראו גם: שלחייך

שיער קצר
“עומדת שם קשתית, שני רימונים, עגיל גדול, שיער קצר”
מתוך: טרמניל לומינלט – שירי חג ומועד ונופל
קצר נהגה בצירה תחת ה-צ’, כדי להתחרז עם המשפט הבא: “כמו איזה מטען
חשוד ליד דוכן סוויסאייר”. יש כאן כנראה התיחסות לשיר “בלדה לשיער
ארוך ולשיער קצר” של יהודה עמיחי – “שיערך הארוך נערה / שיערך
הקצר”, שגם בו מבוצעת ההגייה הפחות נפוצה של המילה “קצר” למטרת
חריזה.

שירי חג ומועד ונופל
שם התקליט הראשון של מאיר אריאל. משחק מילים על המונח הידוע “שירי
חג ומועד”.

ראו גם: וגלוי עיניים

שלוש מאות שישים וחמש מעלות
“טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות, תמיד תמצא לה סדק צר
דרכו היא יכולה פתאום להתגלות”
מתוך: שיר כאב – שירי חג ומועד ונופל
365 הוא מספר הימים בשנה, ואילו במעגל 360 מעלות. להקיף 365 מעלות
משליך על הקפה )או סגירה, או כליאה( במרחב ובזמן. אי אפשר לכלוא את
האשה )ובמשמעות חליפית של השיר, את אדמת ארץ ישראל( על ידי גבר )או
לחלופין – כובש( יחיד.

שלחייך
“אל שלחייך פרדס רימונים, עם פרי מגדים, כפרים עם נרדים”
מתוך: שדות גולדברג – וגלוי עיניים
הציטוט לאיל מגיע בשלמותו מספר שיר השירים, פרק ד’, פסוק י”ג. מאיר
הכליל במילות השיר המצורפות את “עם פרי מגדים” אבל לא שר את
המילים. שלח הינו תעלת השקיה, אמת מים. כפר )על משקל עופר( הוא עץ
או שיח מתורבת, שפרחיו לבנים או צהובים. נרד )על משקל Nerd( הוא
אחד מצמחי הבושם הריחניים המוזכרים בשיר השירים, פרק ד’, י”ג-י”ד.

ראו גם: רעננה

שני רימונים
“עומדת שם קשתית, שני רימונים, עגיל גדול, שיער קצר”
מתוך: טרמניל לומינלט – שירי חג ומועד ונופל
שדיים, שצורתן כשל צמד רימונים.

ראו גם: שלחייך, חיות בר

שץ
“רק תצא אותה כבר לא יחזירו, לא רב, לא שר, לא שץ”
מתוך: מדרש יונתי – ירוקות
מן המילון: שליח ציבור )ר”ת(, כינוי מקובל לחזן בבית הכנסת.

תמנונית
“צילה של יהודה נון, התמנונית”
מתוך: ארול – שירי חג ומועד ונופל
תמנונית, במשמעות שולחת ידיים. כפי הנראה צילה של יהודה נון נהגה
לפלרטט ואף להתגפף עם כל גברברי הסביבה, שהרי את נון אכלו ההיסוסים
– “זו היא הייתה צריכה לחטוף את המכות”.

תעתועים
“שעשועים – אני לפנייך, געגועים – אני אלייך, תעתועים – אני עדייך”
מתוך: פרקים מיומנו של חוזר בתשובה – …וגלוי עיניים
המשפט הסתום ביותר בכתבי מאיר. ההסבר אבד והמוצא הישר יבוא על שכרו.

תקוה
1. שם דומה במידת מה לזה של לתרצה אריאל, אשתו של מאיר. הצופים
מתבלבלים בהופעות ומאיר מתקן: תרצה.
2. עיצוב האותיות )פונט( בתקליט רישומי פחם קרוי תקוה.

תרגילי קשר
“הם הציגו תרגילי קשר. בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר, היא ענתה לו קשת”
מתוך: שיר כאב – שירי חג ומועד ונופל
המונחים “תרגילי קשר” ו-“תנועה למגע” הם מעגה צבאית, והתיאור של
מיתר וקשת מתאימים למתואר על גבי מפות קרב.

Categories: Uncategorized